top of page
שגיא יניב

הסיפור שלי 

רקע עיפרון פחם.
רקע שחור

"החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות" - "גון לנון" 

 בהיותי תלמיד תיכון קיבלתי הצעה שבהחלט היה אפשר לסרב לב.  

​​​חברה לספסל הלימודים, נערה בשם גילי {שלימים תהייה לי כאחות}

הציעה לי להצטרף אליה ולהדריך ביחד אתה קבוצה בקן של הנוער העובד והלומד בקריית חיים. 

בהתחלה סירבתי כי בכל זאת הייתי נער ממש בישן ובכלל מה לי ולהדרכה 

אבל אחרי קצת לחץ ושכנועים נהניתי לאתגר והפכתי לראשונה בחיי למדריך 

כשהתחלתי להדריך לא חשבתי שאצליח לסיים את השנה, 

לא חשבתי שאמשיך עוד שנה ואשמש כרכז שכבה צעירה, 

לא חשבתי שאצא לשנת שירות ויהיה קומונר, 

לא חשבתי שהתגייס לגרעין נח"ל ואקים ביחד עם חברי מועדון נוער ביפו, 

לא חשבתי שלאחר השחרור ארכז אזור בתנועה שבה גדלתי, 

לא חשבתי שאכתוב והנחה סמינרים בארגונים חברתיים,  

ובטח שלא חשבתי שאקדיש את כל חיי הבוגרים לעשייה חינוכית ולפיתוח מערכי ההדרכה.

אבל כמו שלנון אמר החיים יכולים להפתיע

וההחלטה ללכת על הצעה של גילי שינתה ללא כל ספק את מסלול חיי.

אותה שנת הדרכה הפכה אותי מנער סגור לאדם פתוח, 

היא גרמה לי להתעניין הרבה יותר בנעשה מסביבי, ללמוד ולפתח כישורים חדשים,

היא דרשה ממני להיות אדם טוב יותר, כך שאוכל לשמש כמודל ראוי לחיקוי בעבור החניכות והחניכים,  

ובעיקר היא גרמה לי להבין שאצלי החיבור בין כישרון לתשוקה בה לידי ביטוי ביצירה חינוכית,

ברצון להשפיע על בני אדם ועל המציאות שבתוכה אני חיי. 

לכן כבר שנים שאני מסתובב בחברה הישראלית ונפגש עם כל חלקיה, 

העשייה שלי תמיד עברה מפה לאוזן מכיוון שתמיד זה הרגיש לי מוזר לכתוב על עצמי,

אבל שוב אחרי קצת לחץ ושכנועים יצרתי בעבורכם את האתר הזה

אז תרגישו חופשי לשוטט בו ואולי גם אנחנו עוד נוכל לשתף פעולה .  

bottom of page