
הפרדוקס הקרוי "מחויבות אישית
מי שתורם - ניתרם. ומי שאינו תורם ? לא מקבל תעודת בגרות !
התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית, אשר במסגרתה בני ובנות הנוער נדרשים לתרום
מספר לא מבוטל של שעות אישיות וקבוצתיות למען הקהילה והמדינה בה הם חיים,
מתקיימת בצורה זו או האחרת כבר למעלה מארבעה עשורים במערכת החינוך הישראלית,
והיא ללא כל ספק תוכנית חשובה, אך גם מפוספסת.
למה התוכנית חשובה ?
גם המחקר וגם ההתנסויות בשטח מראים כי התנדבות של בני ובנות נוער
לא רק תורמת לחברה ולא.נשים שאיתם הם באים במגע,
אלא גם משפרת את הדימוי העצמי של התלמידים והתלמידות, מגבירה את תחושת המסוגלות שלהם
ומעוררת בהם מוטיבציה לעשיה אשר מתרחבת לתחומים נוספים.
למה התוכנית מפוספסת ?
לרוב ישנם כשלים רבים ברמת גיוס התלמידים והתלמידות לתוכנית,
ברמת החיבור שלהם למקומות ההתנדבות,
וברמת הליווי המקצועי והרגשי שהם זוכים לקבל במהלך השנה.
כשלים אלו גורמים לכך שרבים מבני ומבנות הנוער { גם כאלה שהיו מתנדבים בכל מקרה }
מפתחים אנטגוניזם כלפי התוכנית, ורואים בה עול ולא הזדמנות.
אז אם אתם מעוניינים לעזור לתלמידים ולתלמידות שלכם :
-
לראות את תוכנית המעורבות באור חיובי יותר
-
לבחור בצורה אופטימלית את מסגרת ההתנדבות שהכי תתאים להם
-
לקבל תמיכה רגשית ומקצועית שתאפשר להם להפוך את שנת ההתנדבות לחוויה מלמדת, מרגשת ומעצימה הרבה יותר